בישראל של המאה ה-21, השרויה במציאות הגלובלית של ייצור, שינוע ותקשורת, ובפיתוח טכנולוגי מואץ, ארכיטקטורה של תצוגת מדע מחויבת לחשיבה מחודשת על מושגים יסודיים כגון אתר, פרוגראמה ומבנה. ההצעה לפרויקט הגלריה למדע במכון וויצמן מציגה גישה תכנונית המותאמת לתנאים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים העכשוויים. במהותה ההצעה כוללת מערך תצוגה יעיל ודינמי, חף מסמליות ופאתוס, שאיכויותיו בגמישותו הפיזית והתפקודית ושיכולתו להתעדכן מובנה בהיגיון הפנימי המכונן אותו.
הגלריה גופה, מתוכננת כמערכת טפילית, ארעית וניידת, המסוגלת להתאים את עצמה לנסיבות תרבותיות, מרחביות ואקלימיות משתנות. בשונה מהתפיסה המסורתית של המוזיאון, הפרויקט מבקש להציע סביבה ארעית של תצוגה, מערכת ארכיטקטונית המורכבת מחלקים מודולאריים הניתנים להרכבה ופירוק בקלות, והמסוגלים להיבנות בתצורות שונות ומגוונות.
באמצעות שלילת הקביעות המרחבית, הפרויקט מבקש להצביע על מבט מחודש על עולם המדע: לא כערך קבוע ומקודש, אלא כחלק מרשת של כוחות כלכליים, חברתיים, תרבותיים וסביבתיים, הנמצאים ביחסים דינמיים והיוצרים מציאויות משתנות. הגלריה איננה פועלת כאוצרת ומשמרת אלא כמפיקה ומארגנת של ייצוגי תרבות היברידיים ואקלקטיים כשיקוף של החברה בה היא מתקיימת.
הגלריה מתווכת בין האובייקט המדעי, החברה ורוח הזמן.
לטקסט המלא
לקטלוג המחקר