הצורות המרחביות של העיר מתהוות כחלק מתהליך האינטראקציה בין פרטים ובין קבוצות,ובתהליך מעגלי קובעות את התנאים בהם מתרחשת האינטראקציה החברתית.
דונלד לווין (Levine) טוען כי כל התהליכים החברתיים והתבניות החברתיות הנחקרות ע"י סימל יכולות להתפרש במושגים של מרחק חברתי.שליטה והכפפה,אריסטוקרטיה ובורגנות,קשורים ליחסים המגדירים מושגים כגון "למעלה" ו"למטה".סודיות,עוני,וזרות קשורים לממד יחסי פנים – חוץ.
הצורות של המרחק החברתי מתגלות באופן הברור והחד ביותר כאשר הן מתקיימות בסמיכות זו לזו.לכן,המרחב האידיאלי לבחינת היחס בין הצורות החברתיות לצורות המרחביות הוא המטרופולין.
הפתיחות המרחבית של העיר,המעודדת הצטלבות בין רבדים חברתיים שונים,מנוגדת לבידוד היחסי ולמרחק החברתי שבא לידי ביטוי באורח החיים העירוני.לפיכך ניתן להסיק,שהמרקמים העירוניים הפיסיים מכילים גם את התנאים להתעלמות מוחלטת בין אדם לאדם.התפתחות הגבולות המרחביים והמרחק החברתי במטרופולין הם בעלי חשיבות עצומה להבנת תבניות של אינטראקציה חברתית ורשתות כלכליות עירוניות.
התכונות הכלכליות המאפיינות את המטרופולין יוצרות תופעה חברתית ייחודית המכוננת את החוויה האישית של האדם העירוני.ניתן להגדיר חוויה זו כאינטלקטואלית,רציונלית,מחושבת,שוות נפש,אובייקטיבית,אנונימית ומשטיחה.
הפרט העירוני,כפי שהוא מצטייר בכתביו של וולטר בנימין ,המום מתרבות החומר,מהשינויים המהירים בדימויים הסביבתיים,מהקיטועים החדים הנתפסים במבט אחד,מהרשמים הבלתי צפויים.
תגובתו של הפרט העירוני היא פיתוחו של האינטלקט,מכשיר המגן ומשמר את החיים הסובייקטיביים מפני הכוח האדיר של חיי המטרופולין.אינטלקטואליות זו באה לידי ביטוי בתגובות שוות נפש להלם חיצוני ולמגוון של אינטראקציות אפשריות.
מנגנון הגנתי זה יכול להוביל לאנטגוניזם ואלימות,אך הוא חלק בלתי נפרד מהחברה העירונית.
המטרופולין מכונן את המרחב החברתי המעודד את ההתפתחות של עצמאות אינדיווידואלית ואינדיבידואליזם.
ולמרות זאת,האדם הוא ייצור חברתי הזקוק לאינטראקציות מסוגים רבים ומגוונים.רדוקציה של היחסים החברתיים בעיר לכדי מערכת יעילה של דיוק ותיאום כמותיים לצורך פעולתה של כלכלת ההון איננו מגלה את כל התמונה המורכבת של החיים העירוניים.
אנשים זקוקים לקרבה ולאינטימיות כדי לקבוע את מקומם בחברה ואת זהותם האישית והקולקטיבית. היצר לדעת עודות חייהם של אנשים זרים הוא חלק בלתי נפרד מכל תרבות אנושית.מושגים כגון חטטנות,רכילות,מציצנות,פולשות רק מתארים את הכוחות הפועלים בכיוון זה של ייחוס וקרבה בין בני אדם.
אם כך,אז במטרופולין מתקיימים שני תהליכים בו זמנית: הזרה והתקרבות.
המרחב המטרופוליני הוא השדה בו מתחוללת המערכה הבלתי פוסקת בין תושביו: האינדיבידואל העירוני מגן על עצמו מפני עוצמתו של ההמון על ידי בניית הפרטיות וההתעלמות כחומות הגנה ,ובמקביל הוא חותר לחדור דרך הגנות אלו של שכניו כדי לגבש את זהותו.