גלריה למדע במכון וויצמן

 הקדמה

מאז הופעתו בשלהי המאה ה-19, מוסד המוזיאון למדע מתוכנן כמרחב סגור המיועד לתצוגת תוצרים של פיתוח מדעי וטכנולוגי. בדומה למוזיאונים לאמנות, המוזיאון למדע דאג להדוף גחמות פופוליסטיות ואפנתיות, ותיפקד כשומר ומגן הידע האקדמי, החילוניות וההשכלה. בהתאם לתפיסת עולם זו, רוב רובם של המוזיאונים למדע וטבע ממוקמים במבנים היסטוריים רבי רושם, המדגישים את החשיבות המיוחסת לערכים אלו על ידי החברה ואת נצחיותם.

 אולם, בישראל של המאה ה-21, השרויה במציאות הגלובלית של ייצור, שינוע ותקשורת, ובפיתוח טכנולוגי מואץ, ארכיטקטורה של תצוגת מדע מחויבת לחשיבה מחודשת על מושגים יסודיים כגון אתר, פרוגראמה ומבנה. ההצעה לפרויקט הגלריה למדע במכון וויצמן מציגה גישה תכנונית המותאמת לתנאים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים העכשוויים. במהותה ההצעה כוללת מערך תצוגה יעיל ודינמי, חף מסמליות ופאתוס, שאיכויותיו בגמישותו הפיזית והתפקודית ושיכולתו להתעדכן מובנה בהיגיון הפנימי המכונן אותו.

 הגלריה גופה, מתוכננת כמערכת טפילית, ארעית וניידת, המסוגלת להתאים את עצמה לנסיבות תרבותיות, מרחביות ואקלימיות משתנות. בשונה מהתפיסה המסורתית של המוזיאון, הפרויקט מבקש להציע סביבה ארעית של תצוגה, מערכת ארכיטקטונית המורכבת מחלקים מודולאריים הניתנים להרכבה ופירוק בקלות, והמסוגלים להיבנות בתצורות שונות ומגוונות.

 באמצעות שלילת הקביעות המרחבית, הפרויקט מבקש להצביע על מבט מחודש על עולם המדע: לא כערך קבוע ומקודש, אלא כחלק מרשת של כוחות כלכליים, חברתיים, תרבותיים  וסביבתיים, הנמצאים ביחסים דינמיים והיוצרים מציאויות משתנות. הגלריה איננה פועלת כאוצרת ומשמרת אלא כמפיקה ומארגנת של ייצוגי תרבות היברידיים ואקלקטיים כשיקוף של החברה בה היא מתקיימת.

 הגלריה מתווכת בין האובייקט המדעי, החברה ורוח הזמן.

 אתר

האתר שנבחר לפרויקט הוא פארק המדע על שם קלור הנמצא בתוך הקמפוס של מכון וויצמן למדעים. הגן, שעוצב ע"י המעצב חנן דה לנגה, מחולק למתחמים נושאיים (מים, צלילים וכיוצא בזה). המרכיב הפיזי הבולט ביותר בגן הינו ה"סיפון העליון", מבנה פלדה שמטרתו לקשור בין כל מוצגי הגן למקשה אחת, באמצעות מערכת תנועה עילית, המאפשרת בחינה של המוצגים מזוויות חדשות ומפתיעות. בראיון שנערך עימו, מגדיר דה לנגה את הגן כ"יצירה בלתי גמורה", שהיווצרותה נמשכת בזמן ומזמינה התערבויות ותוספות. כיום, הסיפון העליון איננו ממלא את תפקידו: המבקרים בגן אינם משתמשים במהלך התנועה העילי והמבנה נותר בשיממונו.

 האסטרטגיה המבנית של פרויקט הגלריה למדע היא החייאת הסיפון העליון באמצעות יצירת מערכת טפילה, השזורה בשלד המבנה הקיים. המערכת החדשה מורכבת מתוספות ייעודיות, היוצרות רובד מבני שמתאים ומעדכן את הסיפון אל המקום ואל הזמן. מערכת זו מספחת אליה את חלל התצוגה הסגור והאודיטוריום, הקיימים במבנה המרכזי בגן, כחלק מן  הפרוגראמה החדשה.

  הפרויקט : שלב רעיוני

פרוגראמה

תפקידי הגלריה הם :

לאפשר הצבת מוצגים המחייבים תנאים סביבתיים מבוקרים 
הנגשת תחום המדעים לכל שכבות ומגזרי האוכלוסייה בישראל.
הצגת העשייה המדעית כתחום הכולל את המימד המעשי-יצירתי ואת המימד ההיסטורי-תרבותי.
הדגשת המדע כחלק ממארג רב תחומי וכשדה המשיק לתחומי ידע ומעשה מגוונים.

תצוגה

השאלה המרכזית בה עוסקים מוזיאונים למדע היא שאלת ההנגשה של המוצגים לקהל הרחב באופן שיעורר עניין והפנמה.

כללית, ניתן להצביע על 4 אסטרטגיות עיקריות בהן משתמשות תערוכות מדע :
טבילה (immersion) : הצבה של הצופים פיזית בסביבת המוצג, באמצעות יצירת תנאים מסנני מציאות כגון חושך, שקט וכולי.
חזרה (repetition) : (א) דימוי או מושג מופיע יותר מפעם אחת כדי להדגיש רעיון מסוים ולצרוב אותו בזיכרון. (ב) אופן תצוגה מעגלי וחזרתי המטמיע מסרים בדרך זו.
מסרים טקסטואליים ותת הכרתיים (textual and subliminal messages): שימוש בסימנים המעבירים אינפורמציה בדרכים ישירות (שפה) ואסוציאטיביות (אובייקטים)
העמדה סימולטנית (juxtaposition) : מספר מוצגים מוצבים בסמיכות המאפשרת השוואה ומקנה להם משמעות רחבה יותר. 
הגלריה המוצעת חותרת ליצירת מערכת ארכיטקטונית המייצרת תנאים להצגת תערוכות בהתאם לכל אחת מן האסטרטגיות המתוארות לעיל, ביחד ולחוד. לפיכך כוללת הגלריה 4 אופנים של תצוגה:

תצוגה בחללים מוגנים, שקופים, העטופים במחיצות מתכווננות שקופות למחצה, המיועדות לסינון אור השמש. חללי תצוגה אלו יוצרים מערכת מורכת של יחסי פנים-חוץ ומאפשרים להציג אובייקטים בזיקה לסביבה הטבעית והמלאכותית בגן. (4)

 חללי התצוגה המוגנים על כל אביזריהם, חוזרים לאורך מסלול הגלריה בשלוש קונפיגורציות שונות, ומהווים גורם קבוע ויציב התורם להטמעת הידע. (2)

 תצוגה באולם הסגור הקיים בקומת הקרקע של המבנה המרכזי בגן. חלל זה נשזר במערכת התנועה החדשה של הגלריה ומעוצב בהתאם. הוא מיועד ליצירת תנאים של "טבילה".   (1)

 ביאור התצוגה באמצעות מסרים טקסטואליים: בנוסף לאודיטוריום הקיים במבנה המרכזי והמצורף למערכת הגלריה, המערכת החדשה מציעה להקים אמפיתיאטרון חדש, קולנוע פתוח להקרנת סרטי מדע ומוניטורים דיגיטליים ואנלוגיים הממוקמים בנקודות אסטרטגיות בפרויקט.

מסרים תת הכרתיים: האנלוגיה המוצעת בין הרובד הטקטוני של הפרויקט, חקרני ודינמי, לשדה המדע. (3) 

סדר (טיפולוגיה)

במסגרת השלב הרעיוני של הפרויקט, נערכה סקירה ובדיקה של טיפולוגיות תצוגה אפשריות. הטיפולוגיות שנבחרו עומדות בבסיס התכנוני של מוסדות תצוגה קונבנציונליים, אך מידת התאמתן לאתר ולפרוגרמה של הגלריה המוצעת היו טעונים בדיקה.

הטיפולוגיות שנבחרו הן :

מרכזנית  (TC): רדיאלית, צנטריפוגלית

ליניארית  (TL): פשוטה, מורכבת, ספירלית

רשתית  (TN): גריד, חופשית

רב מוקדית (TP)

 בבחינה של הטיפולוגיות השונות זוקקו סכמות דו ממדיות שבחנו את היחס בין צופה, תנועה, ואובייקט. הסכמות סומנו על גבי מודל של האתר הקיים תוך התאמות של קנה מידה ופרופורציות. בנוסף, נערכה בדיקה של יתרונות וחסרונות של כל טיפולוגיה ביחס לאתר ולפרוגרמה ונבחרה טיפולוגיה להמשך עבודה: מערכת רב מוקדית.

 האופציה של המערכת הרב מוקדית מאפשרת גמישות מיטבית בעיצוב תערוכות כמו גם יכולת לשנות ולגוון את מערכי התנועה בתוך הגלריה ומסביבה. במרכז כל אחד מן המוקדים חלל תצוגה מוגן, ומסביבו מרחבי צפייה ושהייה בעלי תנאים שונים ומגוונים. המוקדים מקושרים בניהם באמצעות מערך תנועה רשמי ומערכי תנועה חלופיים. התנועה הרשמית מציעה את המהלך המתוכנן של התערוכה ושוזרת את המוקדים תוך שימוש במפלסים השונים של מבנה הסיפון והבניין המרכזי. מערך התנועה החלופי מציע את החופש לנוע בין המיצגים ואת האפשרות לכל צופה לייצר את המסלול שלו בתערוכה.  

 יתירה מזו, האופציה הרב מוקדית מתאימה לאתר הגן בכלל ולמבנה הסיפון בפרט. במהלך תכנוני זה, החייאת הסיפון איננה משנה את תפקודו כמערכת תנועה, אלא מוסיפה לו מימדים פונקציונליים ודרגות חופש של עיצוב. הגלריה החדשה איננה מוסיפה שטחים בנויים ואיננה מתערבת בתצוגה הקיימת. במהותו, הפרויקט משמיש את החללים האבודים הקיימים, ושומר על המרחבים הפתוחים של גן המדע.

  צורה

ההתערבות במבנה הסיפון העליון כוללת פיתוח רעיוני וקונקרטי של היחסים בין שלד (קונסטרוקציה) למבנה. באמצעות הניתוח, ניתן להבין את התפקידים של כל אחד מהרבדים הללו, ולכונן מערכת מבנית מורכבת ומדויקת, תוך שליטה ביחסים שבניהם.

שלד:

השלד הקיים של מבנה הסיפון הוא מסבך פלדה הבנוי בטיפולוגיה של גשר. שלד הפלדה הוא המצאה מודרנית מהמאה ה-19, שמבוססת על תכונות החומר לעמוד בכוחות מתיחה לחיצה וגזירה גדולים, ובאופן שווה. תפקידו העיקרי של שלד הפלדה לתעל את הכוחות האנכיים של הגרוויטאציה אל הקרקע ולייצב את הבניין בפני כוחות אופקיים כגון רוחות ורעידות אדמה.

שלד הגשר הוא סטטי, קבוע וסופי. הוא מתמודד עם עומסים משתנים על ידי תכנון עודף ומקדמי ביטחון. הוא נוקשה ובזבזני.

הגשר הוא חלקו הגלוי של השלד: בהמשך לעמודים, יסודות עמוקים חבויים מתחת לפני הקרקע ומגיעים עד שכבות הסלע .

השלד הוא אוניברסלי: הוא מבנה מתמטי, אנליטי ומודולרי.

השלד הוא שקוף, דידקטי: הוא מסביר את דרכי פעולתו באופן אינטואיטיבי. הוא תוצר של הגיון רציונאלי.

 מבנה:

לשלד הקיים מתווספים אלמנטים מבניים שתפקידם להשמיש אותו כגלריה למדע. המבנה הוא מערכת הכללים המארגנת את כלל האלמנטים הללו: משטחים אופקיים לדריכה והצללה, משטחים אנכיים למיסוך, הקרנה ומיגון, נפחים לתצוגה ולישיבה. המבנה הוא הממשק בין השלד האוניברסאלי לבין המקום הספציפי. המבנה מתלבש על השלד, תלוי בחזקו הקונסטרוקטיבי ומוגבל על ידי מיקומו בגן.

המבנה הוא דינמי, נייד, פריק ומתכלה: הוא מאולתר וארעי, מזומן לקבל תוספות ושינויים. המבנה מתאים את עצמו לתנאים הפיזיים והחברתיים של האתר : לאור השמש (לפי עונות השנה), לזרימת האוויר, למיקום העצים , לתנועת המבקרים. הוא יעיל ומינימאלי.

המבנה גלוי, משטחיו ומנגנוניו חשופים.

המבנה הוא מקומי, ספציפי, קונטקסטואלי. הוא תגובה, שיקוף, מסגור.

המבנה הוא עמום, מרובד, נגיש לפרשנויות שונות ומתחמק מחד משמעיות. המחשבה שמאחוריו היא דיאלקטית.

 סיכום

הגלריה למדע במכון וויצמן היא פרויקט של קצוות פרומים במרחב ובזמן.

במרחב, הפרויקט מציע מערך של חללי תצוגה דינמי ופתוח, המאפשר תוספת וגריעה של חללים, בנייה בשלבים לפי הנסיבות הפיזיות והכלכליות, ושינויים בעיצוב החללים וסביבתם. דינמיות זו איננה משבשת את ההיגיון הפנימי של הפרויקט, אלא להיפך, היא מאפשרת מוטציות ושינויים המחזקים את המימד הרעיוני של הפרויקט.

בזמן, הפרויקט מציע פעולה אדריכלית של ריבוד היחסים בין החדש והישן. הפרויקט נוקט תפיסה השוללת שימור והאדרת העבר אך רואה במבנה הקיים הזדמנות לפיתוח של טיפולוגיות מורכבות העונות לצרכים עכשוויים.

לסיכום, הגלריה למדע מציעה מחזור מבנים ופיתוח ללא גדילה, אסטרטגיות המתמודדות את האתגרים הסביבתיים של ימינו. פרויקט הגלריה מציג גישה פרגמטית וחסכונית לארכיטקטורה של תצוגה, כזו המשוחררת מכבלי המסורת אך איננה נמנעת משימוש בה, והמחפשת אופקים חדשים. כמו המדע.

 לקטלוג המחקר