נושא ומטרות המחקר
המחקר עוסק בקשר שבין אדריכלות ותעשייה ובוחן את תפקוד ועיצוב סביבות עבודה החל מן המאה ה-20 עד לימינו אנו. לשם המיקוד, עוסק המחקר במקרה של מפעל הטקסטיל ארגמן. מפעל זה שהוקם ברמת גן בשנת 1934 כמצבעה, הועבר לבני ברק בשנות הארבעים, והועבר בשנות השישים ליבנה כחלק ממדיניות פיזור האוכלוסייה. תכנון המפעל בשנות השישים, על ידי חתן פרס ישראל האדריכל רם כרמי, עידן פריחתו של הברוטליזם המודרניסטי, כלל ארגון מערכתי ומורכב של יחסי ייצור, טכנולוגיה ומערך היום-יום של עובדי המפעל.
תהליכי קריסה פנימיים כמו גם תהליכים חברתיים וכלכליים גלובליים הביאו לסגירתו של המפעל בשנת 2004. המקרה של מפעל ארגמן, מייצג היטב את התהליכים החברתיים, הפוליטיים והתכנוניים שעברו על החברה הישראלית ומאפשר לדון על המשמעות והתפקיד של האדריכלות בעיצוב של סביבות עבודה החל משנות השישים עד ימינו אנו. המחקר מבקש להתמקד בניתוח מבנה המפעל, טיפולוגיה אדריכלית שאינה מקבלת מקום משמעותי בשיח האדריכלי הבינלאומי, כל שכן זה הישראלי.
המחקר מאתגר את הטענה כי החברה המערבית עומדת בפני עידן חדש בהיסטוריה, עידן המכונה פוסט-תעשייתי. מונח מטעה זה צמח על רקע היחלשות של התעשיות הכבדות, המודעות לאקולוגיה וסביבה, מהפיכת המידע, וכמו כן תהליכי גלובליזציה שהבנו מחדש את היחסים בין החברה לתעשייה. אמנם, טרנספורמציות רדיקליות אלו השפיעו על המערך החברתי והארגוני של תהליכי הייצור ועל תהליכים חברתיים-כלכליים, אך לא ניתן להתעלם מכך שהייצור הוא עדיין התעשייתי ככוח שינוע משמעותי בחברה בת ימינו. אי קיומו של דיון אדריכלי על סביבות עבודה תעשיתיות משאיר שדה זה לכוחות יזמים ופוליטיים ומטשטש את ההכרה בחלוקה מחדש של מרחב העבודה והשלכותיה.
לטקסט המלא של הפרוייקט
לקטלוג הפרוייקט