גינה ציבורית בשכונת מגורים צפופה ללא שום שטחים פתוחים. האתר שימש כמזבלה מאולתרת והפיכתו לגינה ציבורית מומנה באמצעות תרומות ובשיתוף התושבים, העירייה והגלריה לאמנות.
הקושי העיקרי בפרוייקט הוא היחס בין הכמות והעצמה של צרכי הקהילה, לבין השטח המצומצם והמשאבים שהועמדו לרשותה. הגינה מחולקת לשלושה מרחבי פעילות: עליון- משחקי כדור, תיכון- משחקי מתקנים, תחתון- אזור ישיבה שקט.
חלקי הגינה מתפקדים תמידית באופן סימולטני, והגבולות בין המשתמשים ובין הפעילויות הם במרחב (מפלסים) ובזמן (שעות היום). הספסל והאדניות הפיסוליים (עיצוב: הנס פלדה) בנויים מרשת ברזל מתוחה על צמיגים ומכוסה בבטון מטויח.