פרויקט מגירה : הפנטזיות העתידניות שאף אחד לא הזמין, בינתיים
קוביות במקום מגדלים, ספרייה מודולרית, מגדל שניתן למחזר ודירה שעוברת מבניין לבניין
30.12.11
מאת: שני שילה
במגירות של משרדי אדריכלים קבורים הרבה פרויקטים שנפסלו ולא ייבנו לעולם, אבל יש מקרים שבהם אדריכלים מתכננים פרויקטים שמיועדים למגירה. לא מדובר במכרז או לקוח שהזמין עבודה והתחרט, אלא בפנטזיות של אדריכלים: פרויקטים שמנסים לבחון שאלה משמעותית בתכנון או כאלה שמנסים ליצור אלטרנטיבה רעיונית לתכנון המקובל.
פעמים רבות מדובר בפרויקטים מסקרנים ונטולי גבולות, המאתגרים את המוסכמות. כמה אדריכלים פישפשו במגירה שלהם והוציאו לאור בפעם הראשונה את הפנטזיות האלה.
ערי העתיד
אדריכל יוסי קורי, הבעלים של גאוטקטורה וחבר סגל בשנקר, מסדר מחדש את מה שהוא מכנה "תיבת המגורים". לתפישתו של קורי, המגדלים שנבנים כיום הם פתרון בעייתי עם אורך חיים מוגבל. כשיבוא היום והמגדלים יזדקנו ויירצו להרוס אותם, כמות הפסולת שתיווצר תהיה גדולה מדי. מבחינתו, צריך לתכנן מבנה שניתן לפרק ולהרכיב מחדש ללא שאריות של חומרי גלם.
הפיתוח הצורני של המבנים של קורי, אותם הוא מכנה CTcubes, התחיל מקוביות. בניסיון להרחיק אותן אחת מהשנייה כדי לתת עוד זוויות של נוף, יצר קורי אלכסונים, כך שנותר חלל במרכז שמאפשר חדירה של אור לכל הדירות.
השלב הבא היה ניסיון ליצור לקוביות שכבה נוספת. לדבריו, "ניסיתי ליצור שכבה שנייה, מתוך מחשבה שבעוד 50 שנה גם גורדי שחקים של 100 ו-200 קומות לא יספיקו. מבחינה הנדסית, זו צורה פשוטה יחסית, וכך נוצר שלד שניתן להפשיט ולהלביש".
קורי מסביר בחיוך שבגלל שלא מצא לקוח שיסכים לבנות את המארג החדש שיצר, הוא החליט להתחיל בקטן ולבנות קוביות סולאריות בגן בבנימינה. "הן פועלות על אותו עיקרון אבל בתקציב יותר נוח", הוא אומר.
ספרייה מודולרית
הספרייה שנפתחה בגן לוינסקי בתל אביב ומשרתת את תושבי האזור, זכתה באחרונה לתשומת לב בגלל הקושי להשיג מימון להמשך פעילותה. את הספרייה תיכנן האדריכל יואב מאירי, הבעלים של משרד הנושא את שמו ומרצה במכון הטכנולוגי בחולון. הוא יצר מבנה פשוט שמשתלב בגן לוינסקי, והשתמש במקלט קיים כפתרון קונסטרוקטיבי.
בעקבות תכנון הספרייה, פיתח מאירי רעיון של ספרייה מודולרית שניתן להתאימה לצורכי המקום שבו היא אמורה להבנות. מאירי מגדיר את הספרייה הרעיונית שלו כסוג של תחליף למבנים הגנריים של מפעל הפיס שנבנים ברחבי הארץ.
הרעיון הבסיסי הוא לייצר מילון צורני למרכיבים השונים של ספרייה. בזמן התכנון ניתן לקחת את החלקים השונים ולצרף אותם ביחד, בהתאם לסיטואציה. האלמנטים המרכיבים את הספרייה של מאירי הם: מבואה, קבלה, חדר עיון, חדר אחסון, אודיטוריום, חדר ילדים רב-תכליתי, משרדים, חצר ושירותים.
ניתן לחבר את האלמנטים הנדרשים על פי צורכי המשתמשים והמקום - לדוגמה, אם יש צורך ומרחב מתאים, ייתוסף לספריה חדר עיון ואודיטוריום, אבל אם התקציב מצומצם יותר אפשר לתכנן ספרייה קטנה יותר ולוותר על אלמנטים שמגדילים את מבנה.
כדי להקל על מלאכת ההרכבה, בחר מאירי לאפיין כמה טיפוסים של ספריות: טיפוס מופנם, מוחצן וורסטילי. כל אחד מהם פועל באופן שונה. על סמך מחקר של הצרכים בכל מקום ושל הסיטואציה העירונית, ניתן להרכיב כל יחידה בהתאם לאופי הנדרש. ד קנפ
דירה נודדת
תארו לעצמכם שבמקום לעבור דירות, הדירות יעברו אתכם ממקום למקום. הדירה יכולה לעבור אתכם לבאר שבע כשתתחילו ללמוד באוניברסיטה, ואפילו תוכלו לגור בהרצליה ולבוא עם הדירה שלכם בבוקר לעבודה בתל אביב. הפנטזיה הזו היתה הבסיס לפרויקט רעיוני שהגה אדריכל דוד קנפו, שותף במשרד קנפו כלימור אדריכלים ומרצה בטכניון.
הפרויקט, שזכה לשם "מגדלי עגינה" (Docking Tower), יאפשר - לפחות על פי החזון של קנפו - ליזמים וקבלנים לבנות מגדלים שישמשו גרעין, שאליו התושבים יחברו את הקפסולה שלהם. "התושבים בעצם ישכרו מקום חניה ורטיקאלי בעיר. אני יכול להעביר את הקפסולה לפי מקום התעסוקה, הסביבה החברתית ומצב הרוח. כך, החלוקה ההיסטורית בין שכונות עוני לשכונות יוקרה תימחק", טוען קנפו.
יתרון נוסף של הקפסולות הוא האפשרות למחזר אותן, ללא שאריות של חומרי גלם. "במקום שלדי בטון נטושים, יהיה אפשר למעוך את הדירות כפי שמועכים וממחזרים מכונית ישנה", מסביר קנפו.
הדרך של יזמים למשוך תושבים למגדל העגינה שלהם תהיה בעזרת יצירת בידול, כמו מגדלים שמתאימים לעובדי היי-טק או לעוסקים באמנות. "במגדל יהיו כמה חללים קבועים שיהיו חללים חברתיים. בדגמים המפותחים יותר, הדפנות יהיו חממות ורטיקאליות, וכן ניתן יהיה לגדל את העגבנייה בבניין. היזם שיוצר את גרעין המגדל יוכל לאפיין את הגוון של המגדל, כדי למשוך דיירים על פי הבנתו", מסכם קנפו.
בלוק חדש בא לשכונה
פרויקט הגמר של האדריכל ומעצב הפנים שחר לולב, בעלים משותף ב-So אדריכלים, עסק בבלוק העירוני. לאחר סיום הלימודים ובעקבות המחאה החברתית, הוא בחר להרחיב את הפרויקט עם שותפו האדריכל עודד רוזנקיאר.
"יש לנו המון ביקורת על הבנייה בישראל בכלל ועל הבנייה בתוך הערים בפרט. לכן, ניסינו ליצור בפרויקט אלטרנטיבה ולהתמודד עם עקרונות של בנייה בצפיפות, תוך כדי מתן תשומת לב לשטחים הציבוריים והפתוחים בעיר", אומר לולב.
לולב ורוזנקיאר מבקשים ליצור אלטרנטיבה לבנייה של מגדלים נטולי הקשר ומנותקים. הפרויקט, שקיבל את השם FarDens City, מנסה לבחון דרך ליצור רקמה עירונית שמתמודדת עם המשימה מרמת העיר, דרך השכונה, הבלוק ועד לרמת הדירה.
הצפיפות המוצעת בפרויקט גבוהה ומזכירה צפיפות המקובלת בערים אינטנסיביות בעולם. ברמה עירונית (לצורך הפרויקט נבחנה שכונה בדרום תל אביב) יוצר הפרויקט ציפוף של 18 יחידות דיור לדונם. על פי לולב, הצפיפות בתל אביב כיום היא 7.6 דירות לדונם בממוצע.
ברמת השכונה, הפרויקט מציע עירוב שימושים ודואג שהחניות יהיו תת-קרקעיות, כדי להגדיל את כמות השטחים הציבוריים הירוקים.
ברמת הדירה הבודדת, מתוכננות בפרויקט מגוון דירות בבניין אחד. על פי לולב, כך ניתן ליצור עושר של מצבי דיור. הדירות מאפשרות לדיירים חופש בתכנון, ואפשרות להסיר קירות כדי להגדיל את החלל המשותף בדירה. בקומות העליונות מתוכנות דירות פאטיו, שמאפשרות חדירה של אור לעומק המבנה. כמו כן, על ידי יצירת חצרות פנימיות, מתאפשרים יותר משני כיווני אוויר לכל דירה.
טיפוס ירוק
במסגרת עבודתו, מצא עצמו האדריכל איתי פלג, המשמש יו"ר סניף הצעירים בעמותת האדריכלים, מתמודד לא מעט עם תכנון של בנייה רוויה ותוהה אם ניתן להפוך את הבנייה הרוויה בישראל לידידותית יותר לסביבה.
כשהמשרד להגנת הסביבה הכריז על תחרות אדריכלית בנושא בנייה ירוקה, קפץ פלג על ההזדמנות להתמודד באופן מסודר עם השאלות שמעניינות אותו. הוא יצר, בשותפות עם אדריכל הנוף נתן גולמן, טיפוס בנייה חדש שזכה לשם "טיפוס G".
הפרויקט מנסה להציע דרך להפוך את הבניינים בצורת H והבניינים הטוריים הנפוצים בערים הישראליות, למבנים בני-קיימא ירוקים. המטרה היתה להוכיח שאין צורך לפתח טיפוסי בניין חדשים.
המודל החדש מציע העמדה מוצלחת יותר של הדירות מסביב לגרעין הבניין. ההעמדה החדשה מאפשרת מצב שבו כל הדירות נהנות מאור שמש, וכן מתנועת אוויר באופן שמאוורר את הדירה ומאפשר לקרר אותה בלילה.
בנוסף, מוצעת לבעלי הדירות אפשרות של מרפסת תלויה שיכולה לשמש גינה. באופן זה, מצליחים האדריכלים לממש את פנטזיית הווילה באוויר. המרפסות יכולות, בגלל מיקומן, לשמש בעת הצורך גם כשטח נוסף לדירה ואפילו חדר נוסף. בנוסף, יש בבניין פתרונות נוספים, כמו מערכת סולארית לייצור אנרגיה.
לדעת פלג, "מגורים הם תחום דינמי שצריך להתפתח עם הזמן ועם השינויים באורח החיים ובגודל המשפחות. זה תחום שראוי למחקר והוא משמעותי מאוד ביחס לבנייה סביבתית. הסיבה שהתחום כמעט לא התפתח, קשורה לכך שקבלנים שעומדים לבנות שכונות מגורים רוצים ללכת על בטוח, ומשמרים את טיפוסי הבניין הקיימים בישראל. הדרך לקדם את השינוי בתחום היא באמצעות דחיפה מצד המדינה לטובת האזרחים".