ספריית גן לוינסקי נועדה לקהילות הזרות בישראל. הספרייה מבקשת להציע את הקריאה כמרחב אינטימי וחופשי לו זכאי כל אדם באשר הוא אדם.
הספרייה היא מתקן אוטונומי המוצב בשטח פתוח בגן ציבורי. היא פתוחה ונגישה לקהלים מגוונים ומשרתת אותם. האתר שנבחר למיקומה, גן לוינסקי, הוא הלב החברתי של שכונת נווה שאנן בתל אביב. בגן מתקיימת האינטראקציה בין הקהילות השונות המאכלסות את המרחב השכונתי.
הספרייה עוצבה כמבנה קל ממתכת ועץ הנטול סממנים סמליים של הוד והדר. הצניעות הצורנית של הספרייה ועיצובה כארון ספרים העומד במרחב הציבורי הפתוח, נובעים מהרצון לקיים יחסים בלתי פורמאליים בין חלל למשתמש, בין מוסד לקהילה, בין מקום לחברה. הספרייה היא מעין "מכונת ספרים" פונקציונאלית החוסכת בכוח אדם ומשאבי תפעול ותחזוקה, אך גם ממקדת את תשומת הלב בעניין עצמו: באנשים ובספרים.
לספרייה שני מתקנים, ספריית ילדים וספריית מבוגרים, הניצבים זה מול זה ויוצרים מרחב פתוח ביניהם. מרחב זה הוא לב הספרייה והוא מיועד לקריאה, עיון, מפגשים אקראיים ולאירועים ספונטאניים ומתוכננים. זהו חלל "מאפשר" שאינו ניתן לחיזוי פרוגרמאתי.
שני מתקני הספרייה נסמכים על מבנה המקלט התת קרקעי הקיים בגן, משתמשים במערכותיו ובחוזקו הקונסטרוקטיבי, ולמעשה משמישים את המרחב מסביבו עם פגיעה מינימאלית במרחבים הירוקים של הגן . הספרייה תוכננה כדי שתהווה גורם משמעותי במרחב הגן. שקיפותה של הספרייה ועיצוב התאורה הפנימית והחיצונית הופכים את הספרייה לארון ספרים פתוח, שיקרין על סביבתו ביום ובלילה, ויחדיר את הממד התרבותי-ספרותי לחיי הפנאי של תושבי השכונה והעיר.